<h1>צרור החיים הדרך הששי סימן ט'</h1>
<h2>דף כא.</h2>
והקורא בתורה אל ישען לעמוד ולא למקום אחר, אלא יעמוד באימה כדאמרינן בירושלמי (ריש פ"ד) ר' שמואל ב"ר יצחק עאל לבי כנישתא חמא (בינשקא) [ברנש] סמיך לעמודה. א"ל אסור, כשם שנתנה תורה באימה כך אנו צריכין לנהוג באימה. וגרסינן בתוספתא בית הכנסת שאין להם מי שיקרא אלא אחד עומד וקורא ויושב [ועומד וקורא ויושב] אפי' שבע פעמים. וקורא כהן ולוי וישראל. ואם אין שם כהן נפרדה החבילה, כלומר שוב לא יעלה לוי, וזה הפירוש הנכון.
<h2>דף כג.</h2>
ואם מפטיר עולה למנין שבעה. רי"ף ז"ל כתב דעולה למנין שבעה. וכת' משמיה דרב נטרונאי גאון דהיכא דקרו שיתא ואפסיקו בקדישא והדר אפטירו אינו עולה למנין שבעה, והיכא דלא אפסיקו בקדישא מקמי הפטרה עולה למנין שבעה. וטעמא דמסתברא הוא ע"כ. ומ"מ אפילו למאן דאמר אינו עולה, יכול המפטיר לסיים את הפרשה. שלא תאמר כיון שאינו עולה אם כן השבעה צריכין לקרוא כל הפרשה והמפטיר חוזר וכופל קצת ממה שיקרא השביעי, שאילו לא יקראו השבעה כל הפרשה א"כ הרי זה כאילו לא קראו אלא מחצית הפרשה [שהרי קריאת המפטיר אינו עולה. לא היא דהא מ"מ נקראת כל הפרשה] והרי קראו שבעה חוץ מן המפטיר והא איכא הדרת מלך. ומה שאנו נוהגין כן, משום שאנו מפסיקין בקדיש בין קריאת השבעה לקריאת המפטיר, ואינו בדין שיפסקו בקדיש באמצע הסדר. ונפקא מינה לשבת וראש חדש שמוציאין שני ספרי תורה שהשבעה קורין בפרשת היום והמפטיר יכול לקרא בפרשת החדש ואפילו למאן דאמר אינו עולה.
<h2>דף ל:</h2>
ואין קורין בתורה בפחות מעשרה. וסדר קריאת התורה בימי חג הסכות יש בו מחלוקת. כי הגאונים כתבו כי ביום הראשון ושני שהם שני ימים טובים לכולי עלמא קורא ובחמשה עשר וביום הראשון. וביום השלישי שהוא חולו של מועד, קורא וביום השני עם הכהן וביום השלישי עם הלוי, וחוזר וקורא וביום השלישי עם הישראל, וקורא וביום השני וביום השלישי עם הרביעי. וכן בכל יום קורא כסדר הזה, והספק שהוא הב' ימים קורא עם הרביעי. וכן נהגו ברוב המקומות. אכן דעת רש"י ז"ל שקורא עם הכהן ביום השני ועם הלוי ביום השלישי ועם הישראל ביום הרביעי ועם הרביעי ביום השני וביום השלישי. והכל כפי מנהג המקומות.
